בתשובת המדינה לעתירה, על אף הסכמת המשרד להגנת הסביבה כי רמות הקרינה המותרת אמורים להיות 4 מיליגאוס לילדים ולבתי מגורים ו-10 מיליגאוס במקומות עבודה לבוגרים בכוונתה להתייחס רק לעצם התקנות עצמן ולא לסיפי הקרינה הנדרשים בעתירה:
לטענת המדינה המגובה בחברת חשמל שלטענתה סיפי החשמל המתאימים הם 1,000 מיליגאוס, פי 250 מדרישת מלר"ז, חוזרת על טענתה כי "המסגרת הדיונית של העתירה שבכותרת תחומה לסוגיית עצם התקנת התקנות, להבדיל משאלת תוכנן. המדינה עמדה על כך בהרחבה בהודעתה מיום 19.9.10 ,ואין לה אלא להפנות לדברים שנכתבו שם. לפיכך, ובשים לב להשתלשלות העניינים מושא העתירה שבכותרת, ולטענות העותרת שהועלו במסגרתה, תשוב המדינה ותבהיר כי טענות הצדדים בקשר לתוכן התקנות שיותקנו שמורות להם, ובהקשר זה, ככל שתחפוץ בכך העותרת, תוכל היא למצות הליכיה ולהגיש עתירה חדשה במידת הצורך, לאחר התקנתן הסופית של התקנות מושא ענייננו. מכל מקום, בהתאם להלכה הפסוקה, עם הנחת טיוטת התקנות על שולחן ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מתייתרת העתירה שבכותרת. "
מלר"ז חושבת שעיקר העתירה הוא קביעת תקנות הכוללות את סיפי קרינה ולא קביעת התקנות הנ"ל שאין בהן כל הגנה על הילדים, בתי התושבים ואין כל הגנה על כלל מקומות העבודה.