כבר לפני מספר שנים עתרה מלר"ז לבג"צ באמצעות עוה"ד מיכאל בך כנגד המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר ומשרד האנרגיה (משיבים 1 - 3) על שלא חוקקו תקנות כנדרש בחוק הקרינה הבלתי מייננת בה יהיו סיפי קרינה בתחום החשמל להגנה על הילדים במוסדות החינוך ועל בתי המגורים לכלל תושבי המדינה.

ב - 23/12/2020 נערך דיון נוסף בבקשה לחייב את בבקשה לחייב את השרים לעיל לקבוע תקנות קרינה וסיפי קרינה, לקבוע בתקנות הקרינה וסיפי קרינה, עם דגש על הגבלת רמות סיפי קרינה בקרינה לטווח ארוך והשפעתם על ילדים ועל  האוכלוסיה.
 

 המשיבים הגישו הודעה מטעמם ביום ה-30.12.2020 ובה התייחסו לנוסח התקנות שהוגש באותה עת לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ולאופן שבו התייחסו לסוגיה של סיפי קרינה, וכן להליך התקנת התקנות לאחר מתן פסק הדין כאמור לעיל בכל הנוגע לאישורן הסופי בוועדה. 

 

 

 

 

 

ב 01/01/2021 פנתה מלר"ז לבג"צ והשיגה על כך שהמדינה איננה מקיימת את פסיקת בית המשפט ומנסה להתחמק מפסק הדין בנימוקים הבאים :

"בהחלטתו מיום 23.12.2020 הורה כב' בית המשפט למשיבים 3-1 לעדכן אודות התקנות שהותקנו לאור העתירה שהוגשה בבג"צ 6420/08.

בסע' 4-3 להודעת העדכון שהוגשה ביום 24.1.2021, התייחסו המשיבים 3-1 לעתירה מושא בג"צ 6420/08 והסבירו כי היא עסקה בהתקנת תקנות בנושא של קרינה סלולרית, ולא בנושא של קרינת חשמל (בה עוסקת עתירה זו); בפסקה השניה בעמ' 4 של הודעת העדכון הוסיפו המשיבים, כי גם נוסח התקנות בנושא הקרינה הסלולרית שהונחו על שולחן ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ביום 18.1.2011 לא אושר עד היום. 

מאידך, בסע' 7-5 להודעת העדכון, התייחסו המשיבים 3-1 לעתירה דנא, מבלי שהתבקשו או הוסמכו לכך בהחלטה מיום 23.12.2020; בתוך כך, נטען על ידי המשיבים 3-1 כאילו העתירה דנא תחומה, כביכול, רק לסוגיית עצם התקנת התקנות, להבדיל משאלת תוכנן, תוך התעלמות מתוכן העתירה, ושוב, תוך התעלמות מהצו על תנאי שניתן על ידי בית משפט נכבד זה ביום 27.12.2017, כאשר על רקע טענות אלה, טוענים המשיבים 3-1 כי העתירה, מיצתה עצמה, כביכול.

כאמור, כל הטענות שנטענו בסע' 7-5 חורגות מאשר התבקשו המשיבים 3-1 לעדכן בהחלטה מיום 31.12.2020, כאשר בחלקן הינן טענות חדשות שלא נטענו על ידי המשיבים 3-1 קודם לכן. ​לאור זאת, ברצונה של העותרת להתייחס בקצרה להודעת העדכון הנ"ל."(בג"צ 6420/08)

 

בתשובת המדינה לעתירה, על אף הסכמת המשרד להגנת הסביבה כי  רמות הקרינה המותרת אמורים להיות 4 מיליגאוס לילדים ולבתי מגורים ו-10 מיליגאוס במקומות עבודה לבוגרים   בכוונתה להתייחס רק לעצם התקנות עצמן ולא לסיפי הקרינה הנדרשים בעתירה:

לטענת המדינה המגובה בחברת חשמל שלטענתה סיפי החשמל המתאימים הם 1,000 מיליגאוס, פי 250 מדרישת מלר"ז, חוזרת על טענתה כי  "המסגרת הדיונית של העתירה שבכותרת תחומה לסוגיית עצם התקנת התקנות, להבדיל משאלת תוכנן. המדינה עמדה על כך בהרחבה בהודעתה מיום 19.9.10 ,ואין לה אלא להפנות לדברים שנכתבו שם. לפיכך, ובשים לב להשתלשלות העניינים מושא העתירה שבכותרת, ולטענות העותרת שהועלו במסגרתה, תשוב המדינה ותבהיר כי טענות הצדדים בקשר לתוכן התקנות שיותקנו שמורות להם, ובהקשר זה, ככל שתחפוץ בכך העותרת, תוכל היא למצות הליכיה ולהגיש עתירה חדשה במידת הצורך, לאחר התקנתן הסופית של התקנות מושא ענייננו. מכל מקום, בהתאם להלכה הפסוקה, עם הנחת טיוטת התקנות על שולחן ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מתייתרת העתירה שבכותרת. "

 

מלר"ז חושבת שעיקר העתירה הוא קביעת תקנות הכוללות את סיפי קרינה ולא קביעת התקנות הנ"ל שאין בהן כל הגנה על הילדים, בתי התושבים ואין כל הגנה על כלל מקומות העבודה.